יום חמישי, 31 במאי 2012

ריקודים סלוניים

המונח "ריקודים סלוניים" מתייחס לסגנון ריקודי זוגות המבוססים על סגנונות אשר התפתחו בכל רחבי העולם ואומצו בתרבות המערבית. ריקודים סלוניים החלו כריקודים עממים ועם הזמן התפתחו והפכו לתחום תחרותי.
בשנים האחרונות, עם התפתחות תוכניות המציאות, זכה תחום הריקודים הסלוניים לחשיפה שהביאה לפופולריות עצומה. בין תוכניות אלה בולטת התוכנית "רוקדים עם כוכבים". התוכנית מראה את הצד הזוהר של הריקוד, הדגש הוא על התלבושות ושואו ולאו דווקא על הפן המקצועי.
הריקודים הסלוניים שרואים בהופעות שונים לחלוטין מן הריקודים הסלוניים בתחרויות. בהופעות לא חלות שום הגבלות תנועתיות על הזוג. מטרת ההופעה היא לבדר את הקהל, לרגש אותו ולעניין אותו וכל תנועה היא מותרת. לעומת זאת בתחרויות יש חוקים ברורים ונוקשים בכל ריקוד וריקוד אשר חלים על הזוג. העמידה בחוקים זהו אחד הקריטריונים לפיהם הזוג נשפט, בין היתר.

טגנו

טנגו הוא ריקוד לזוג, שמקורו בבואנוס איירס ובמונטוידאוארגנטינה נחשבת למולדת הטנגו והטנגו נחשב לסמל הלאומי של ארגנטינה. יש חושבים שמשמעות המילה טנגו מהמלה הלטינית tangere (לגעת).
מקובל לבצע את הטנגו בבנדונאון, שנותן לו את הצליל והמקצב הייחודיים, וכן לעתים מצטרפים גם פסנתר וכינור להשלמה.
היסטוריונים של המוזיקה חלוקים על מוצא ריקוד הטנגו, אך ידוע שהטנגו נוצר מקצב התופים של העבדים האפריקאיים שנקרא גם טנ-גו. לטנגו קדמה המילונגה ובטנגו בעיקר בתחילה ניכרת ההשפעה של המילונגה. במחצית השנייה של המאה התשע עשרה ארגנטינה ובמיוחד בואנוס איירס היו יעד לגל הגירה גדול. המהגרים הביאו איתם את תרבותם וייתכן שכך הגיע הכלי הייחודי לטנגו הבנדונאון. כמו כן מתפתח סלנג המכונה לונפרדו שרבים משירי הטנגו הקלאסיים משלבים מילים מסלנג זה.
טנגו נחשב בתחילתו לריקוד נחות עקב חושניותו ורקדו אותו בבתי בושת ולאחר מכן בתי קפה. כיוון שהטנגו נחשב ללא ראוי לנשים מהוגנות לא היו בנות זוג וגברים רקדו עם גברים.

ריקודי בטן

מחול מזרחי  או בשמו העממי ריקוד בטן, הוא סגנון מחול שמקורו במזרח התיכון ובצפון אפריקה. לעתים הוא נתפס כמבטא נשיות וכמתאים במיוחד לגוף הנשי. למרות שמו המקובל, המחול המזרחי משתמש בתנועה של כל שריר בגוף. הוא מאופיין כריקודשל רקדנית בודדת, ויש בו אלמנטים של אימפרוביזציה. הרקדנית משתדלת לבטא באמצעות התנועה רגשות, התואמים את המוזיקה המושמעת. רוב הצעדים והטכניקות הבסיסיים כוללים תנועות מעגליות של חלקי גוף בודדים, כמו הכתפיים, החזה, הבטן, המותניים או האגן. התנועות מודגשות על ידי ניעור או תנועה בולטת של חלקי גוף אחרים. שימוש באביזרים, כמו סלים, חרבות ומקלות, או בצעיפי משי ושיפון, מציג לראווה את יכולותיה של הרקדנית.

ריקודי עם 

ריקוד עם הוא ריקוד שמקורו קדום, והוא מבוצע בקבוצות המורכבות מהמוני העם (להבדיל ממחול המבוצע על ידי רקדנים מקצועיים) או בהופעתן של להקות מחול פולקלוריסטי.

ריקודי עם בישראל

ריקודי עם הם נוהג חברתי שרווח עוד מימי העליות הראשונות, וקיבל תנופה עם קום המדינה כשהשיא היה בחג המחולות המסורתי בקיבוץ דליה. בכנס מחולות העם בדליה בשנים 1944-1968, השתתפו מאות רקדנים שיצרו את ריקודי העם הישראליים. ביניהם ניתן למנות את גורית קדמן ויונתן כרמון.
אט אט הפכו ריקודי העם להיות נוהג חברתי רווח לצד השירה בציבור, המקיף ציבור גדול של האוכלוסייה, מגדול ועד קטן, ומשמש מפלט מהמציאות האישית והלאומית. בארץ פועלים מרקידים מקצועיים שלימוד ריקודי-העם הוא עיסוקם, והם מפעילים חוגים במסגרות של בתי-ספר ומתנ"סים. מרקידים ישראלים פועלים גם בחו"ל ומדריכים בהרקדות של ריקודים ישראלים, המתקיימות בעיקר בערים בהן יש קהילות גדולות של יורדים. רובם של המרקידים חברים ב"ארגון המרקידים והכוריאוגרפים לריקודי עם בישראל ובתפוצות", המשמש כאיגוד המקצועי שלהם.
בדרך כלל ריקוד עם לא נוצר מלכתחילה להיות שכזה. ראשיתו בזמר העברי, שלאחר שמתפרסם, יוצרים לו כוריאוגרפיה והוא מתפרסם בקרב המרקידים ובחוגי ריקודי עם.

בלט


למונח בלט שלוש משמעויות הקרובות זו לזו:
  1. צורת מחול שהתפתחה בצרפת בחצרו של המלך לואי ה-14
  2. יצירת מחול בסגנון הבלט (לדוגמה: הבלט אגם הברבורים)
  3. להקת בלט (לדוגמה: בלט פרנקפורט)

סוגי בלט



היום מבחינים בין סוגים שונים של סגנונות בלט, לדוגמה:
  • בלט קלאסי: רפרטואר שנוצר פחות או יותר עד סוף המחצית הראשונה של המאה עשרים ומתאפיין באסתטיקה תנועתית וויזואלית מאוד מוגדרת.
  • בלט נאו-קלאסי: רפרטואר חדש יותר, אשר משמר פחות או יותר את הטכניקה הבלטית, את האידאלים האסתטיים הבלטיים ואת אוצר התנועות הקלאסי.
  • בלט מודרני או בלט עכשווי: רפרטואר המשמר את הטכניקה הבלטית אך מרחיב את האידאלים האסתטיים הבלטיים ומאפשר אוצר תנועות שונה ומתחדש.

ברייק דאנס










ברייקדאנס הידוע גם כברייקינג וביבוינג הוא סוג של ריקוד אקרובטי המהווה את אחד מיסודות תרבות ההיפ הופ. הריקוד מאופיין בתנועות קטועות וחדות משולבות בתנועות גליות זורמות וכמו כן אקרובטיקת רצפה. הסגנון הושפע מהקפואירה ותנועות ברייקדאנס רבות לקוחות מתרגילי האקרובטיקה של הקפוארה. אלמנט מוכר של הברייקדאנס הוא ה-Moonwalking (הליכת ירח) שאומץ על ידי מייקל ג'קסון והפך לאחד מסמליו. מוזיקת הברייקדאנס היא מוזיקה אלקטרונית או היפ הופ בשילוב סקראצ'ינג 
השם "ברייקדאנס" ניתן לריקוד זה כי בתחילת דרכו, הוא נרקד רק לצלילי קטעי המעבר ("ברייק") בשירי פאנקדיסקו ורגאיי, קטעים בהם כל כלי הנגינה השתתקו והמתופף המשיך לנגן רק את המקצב. קטעים אלה נדגמו מאוחר יותר והפכו למקצבים הבסיסיים של מוזיקת ההיפ-הופ. הסגנון היה פופולרי ביותר בשנות ה-80, אז ניתן היה למצוא רקדני ברייקדאנס בפינות הרחוב ובכיכרות

תרבות ההיפ הופ

תרבות ההיפ הופ היא תנועה שהחלה על ידי נוער אפרו-אמריקני ולטיני בניו יורק ומאז נפוצה בכל העולם. ארבעת היסודות המרכזיים שמרכיבים את ההיפ הופ הם:גרפיטי ( Graffiti ),די ג'יינג ( Djing ),אמסיינג ( MCing ) וברייקינג (Breaking , ידוע גם כברייקדאנס וביבוינג ) . המונח היפ הופ נהפך להיות אצל רבים לשווה ערך למונחים ראפ ומוזיקת היפ הופ, אך מושגים אלו אינם בני החלפה ויש שוני ביניהם.